 |
| אופניים במשקל: יותר מ-500 ש"ח לקילו. |
מימי הראשונים באוכף היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שה-GT הישנות שקבלתי בחינם יוחלפו בדגם חדש ונוצץ. מבצעי סוף העונה של סוף שנת 2012 גרמו לי להזיל לא מעט ריר, אך הקפדתי להדיר רגלי מחנויות האופניים בתקווה שאצליח לדחות את הקץ עד לסוף העונה של שנת 2013.
תקופת המבצעים כמעט חלפה לה בשלום, עד שחבר הופיע עם אופני מרידה נוצצים ומאובזרים היטב שרכש בסכום מצחיק של 3,000 ש"ח. אחרי סיבוב קצר על הרכש החדש התחרטתי שלא שמעתי בעצתו וקניתי לעצמי זוג כזה כשעוד הייתה לי הזדמנות.
"בטוח שאין להם עוד כאלו במלאי?"
"לא, הכל נמכר, אבל יש להם זוג באבזור זהה עם שלדה מקארבון ב-5,000"
"קארבון?!"
שבוע שלם הסתובבתי טרוד במחשבות: אופני קארבון, אותו חלום רחוק ששמור לכאורה רק לרוכבי העלית ולהייטקיסטים בעיצומו של משבר גיל העמידה, נמצאים ממש כמעט בהישג ידי. אך מצד שני - 5,000 ש"ח הינם סכום לא מבוטל עבור סטודנט תפרן שכמוני, שלא לומר שהדיל הוצע ברשת "רון מינץ" איתה היה לי ניסיון רע בעבר. אולי עדיף לאזור כוחות ולהתאפק עוד שנה?
 |
| ההיתקלות הקודמת עם "רוזן מינץ" - אחרי 220 שיתופים ומספר דומה של לייקים, מחיר הקסדה ירד ל-544 ש"ח לחברי מועדון. |
בשלב הזה התקשרתי לחבר אחר, אחד שמתעניין בעיקר ברכיבה ומשתעמם מהר מאד משיחות על ציוד ושדרוגים, בדיוק האדם המתאים למנוע רכישות מיותרות.
"שמע, אני צריך שתחזיק אותי"
"מה אתה הולך לקנות?"
"יש מבצע על אופני קארבון עם [רשימת הרכיבים] ב-5,000 ש"ח."
"ואתה רוצה שאני אחזיק אותך?!"
פליק-פלאק פיננסי קל מאוחר יותר, מצאתי את עצמי בעליהם הגאים של זוג Merida FLX 1500-D מהממות. המחיר הסופי של החבילה היה 5,770 ש"ח. 5,500 על האופניים ו-270 על "כרטיס מועדון" שהקנה את ההנחה ממחיר המחירון של 10,000 ש"ח.
החבילה כללה גוף קארבון במשקל נוצה של 1,080 גר', בלם FOX F-Series 32 RL, מעבירי SRAM איכותיים (מאחור X9, מלפנים X7) ומעצורי דיסק הידראוליים Elixir-5. הכל יחד שוקל כ-11.3 ק"ג לעומת 14.6 הק"ג של אופני ה-GT הישנים.
 |
| אפילו לפני שהגעתי לשטח, ציפורי באר-שבע הביעו את דעתן על האופניים החדשים. |
יום למחרת איסוף האופניים, מיהרתי לצאת ולבחון את הרכש החדש. כמעט חצי שעה לתוך המסלול מצאתי שיש שיפור על פני הזוג הישן, אך בהחלט לא שיפור כזה שישאיר אותי בפה פעור או ישכיח את זעקות השבר של כרטיס האשראי עת גוהץ בקופת חנות האופניים.
האופניים קצת יותר קלים, הרכיבה קצת פחות מאומצת, ההילוכים קצת יותר חלקים, הבולם קצת יותר נעים והמעצורים קצת יותר חזקים ורגישים. אז, רגע לפני שהתחלתי לתהות על מה הוצאתי את גובהה של משכורת ממוצעת במשק, הגעתי לעליה קשה. כל מפגש עם העליה הזו עד אותו בוקר נגמר ברודאו ארוך שבמהלכו אני מנסה לשמור את הגלגל הקדמי על הקרקע ואת הכידון בכיוון הנסיעה. כל סלע קטן היה מעודד את האופניים להתרומם על "רגליהם האחוריים" כסוס סרבן ולנסות לברוח אל שיחי הקוצים שבצידי הדרך. כל ניסיון לעצור את התופעה ע"י העברת משקל לפנים הייתה גוררת פרפור מחאה מצד הגלגל האחורי. וכך, מדדה בין פרפור לדילוג, הייתי עושה את דרכי לראש הגבעה.
והנה, הגעתי לעליה, התחלתי לדווש והתכוננתי כרגיל להיאבק בכידון סורר. להפתעתי - האופניים המשיכו היישר למעלה מבלי החלושה שבתלונות. לי נותר רק לדווש בעוד הבולם הקדמי מאפשר לי להתעלם מהדרדרת הנוראית עליה אני מטפס. הגעתי לסוף העלייה מחויך והבנתי שזהו תחילתו של סיפור אהבה.
 |
| שמחה מהולה בעצב - אופניים קלות משקל אך כבדות בכיף. |
בין ראש אותה גבעה למקלדת, צלחתי בקלות מתלול ששבר אותי בעבר על ה-GT וניצלתי מהתרסקות בסוף ירידה כשהבולם הקדמי ספג בגבורה תעלה צרה שהתגלתה כעמוקה מהצפוי. כלל לא בטוח שהבולם הותיק על ה-GT היה עומד במשימה. לשם ההגינות אציין שלא סביר שהייתי דוהר אל עבר התעלה הזו באותה המהירות על האופניים הישנים. אין ספק שיש תמורה בעד האגרה.
את השמחה העכירה רק העובדה שלפחד הרגיל מחוסר היכולת להתנתק מהקליטים בשעת חרום - נוסף הפחד לפגוע בשלדה היקרה במקרה של נפילה. מידי פעם סלע רופף שניתז מהגלגל הקדמי לגחון האופניים משמיע רעש הקשה חלול ורם. לי לא נותר אלא ללטף את השלדה בעדינות ולבקש: "תהיי חזקה, בשבילי...".
אז כך, אחרי כמעט 1,500 ק"מ - הגיע הזמן להיפרד מזוג אופניים ששירת אותי נאמנה במהלך מחצית השנה האחרונה ולפתוח דף חדש עם זוג חדש ומבטיח. רק התחלתי ללמוד את האופניים הללו ונותר לי זמן רב עד שאקח אותם לקצה היכולת שלהם ושלי. אני בטוח שזה צפוי להיות מסע מהנה (ויקר!) עליו עוד יסופר כאן.
בינתיים, אם אתם מכירים מישהו שרוצה לקנות זוג GT Avalanche 3, שמורות היטב ומטופחות, יד שניה מבלוגר ציניקן - אתם יודעים לאן לשלוח אותו :)
הנזק:
אופניים חדשות - 5,770 ש"ח.
