1.6.2014

1.6.2014

הדמיה ממוחשבת של צמיג
נכון להיום, רכבתי 4,907 ק"מ מאז הפעם הראשונה שעליתי לאוכף של אופני החינם שלי, את רובם המכריע עברתי על צמיגי Maxxis Crossmark. ה-Crossmark הוא צמיג זול יחסית, אוחז היטב בדרדרת הבאר-שבעית ועמיד להפליא. הזוג האחרון שלי החזיק למעלה מ-3,000 ק"מ אך לעת זקנה החל לסבול מנקבים ששטפו אותי ואת האופניים בחומר איטום כך שלמרות שנותר בצמיגים לא מעט גריפ, נראה שזמנם הגיע.

אומרים שסוס מנצח לא מחליפים, אבל אני סקרן, קמצן ובעיקר לא אוהב לרכב על סוסים, כך שהחלטתי לנצל את היציאה לפנסיה של הצמיגים הנוכחיים ע"מ לבחון צמיג חדש. לא מזמן קראתי על יוזמה מבורכת של יבואן צמיגי מישלין בישראל שהחליט להצמיד מחירים לאלו של אתר CRC. טיובליס עם דופן מחוזקת ב-90 ש"ח לצמיג? לא צריך להגיד לי פעמיים...

אצתי רצתי לי לאתר mibike ופשפשתי במבחר צמיגי השטח, ה-WildGrip'R Advanced נראה כמו הבחירה הטובה ביותר לסגנון הרכיבה שלי, נותר רק להחליט על רוחב הגלגל. עד היום רכבתי על 2.1 אינץ' לכן החלטתי ללכת לבחור בצמיג 2 אינץ' -  הרי כמה דק הוא כבר יכול להיות? במחיר מצחיק של 82.6 ש"ח לצמיג, סט שלם עלה 213.8 ש"ח כולל משלוח בדואר רשום - רק קצת יותר ממה שהייתי מצפה לשלם על צמיג בודד.

שמונה ימים מאוחר יותר, הצמיגים נחתו בסניף הדואר שלי. חזרתי הביתה בהתרגשות, הסרתי את הצמיג הישן, התקנתי את החדש, הוספתי כמות נדיבה של חומר איטום (ג'יפה, בלשון העם) והתחלתי לנפח. זה השלב בו גיליתי שהתקנת צמיגי טיובלס זה לא כזה סיפור פשוט...
לא משנה כמה שיחקתי עם הצמיג - הוא סירב להחזיק אוויר, אחרי שעה של מאבק ופיזור ג'יפה ברחבי הסלון, הגעתי למסקנה שאני זקוק ללחץ אוויר גבוה יותר מזה של משאבת יד בשביל הניפוח הראשוני. מובס, כיתתי רגלי לתחנת הדלק הקרובה כשאני סוחב גלגל אופניים בתקווה למצוא מזור בקומפרסור שלהם. לצערי, תקוותי היו לשווא - גם המשאבה של תחנת הדלק לא עמדה במשימה. בדרך הביתה החלה לחלחל בגופי תחושת אימה עמומה: אין ברירה, מחר איאלץ למסור את האופניים לתיקון!

כמה קשה כבר יכול להיות להתקין אותם?

למחרת צעדתי בראש שפוף ל"מרכז האופניים", מוכן להרצאה על כמה שהצמיג גרוע שלא איחרה לבוא:
"הצמיג הזה לא מתאים לארץ, הוא ייכשל וזה יקרה בפיצוץ"
אחרי שהכרתי בסכנת החיים הכרוכה בפרוצידורה וחתמתי על טפסי הוויתור הותרתי את הפציינט אצל הד"ר לניתוח. אחר הצהריים חזרתי לאסוף את החולה, ואף זכיתי לראות את הד"ר מתקין את הצמיג האחורי בידי אומן שגרמו לי להרגיש לא ראוי לנפח צמיג. השארתי אצל הד"ר הטוב סכום כסף שהשמיד לחלוטין כל יתרון כלכלי שהיה לצמיגים החדשים על פני עוד זוג של CrossMark וכך יצאתי, עני מהצפוי, לבחון את הצמיגים החדשים שנופחו בלחץ אוויר לא סביר בעליל לרכיבת שטח ראשונה.

הדבר הראשון שהפתיע אותו בWildGrip'R היה העובי שלהם, כשהחברה במישלין אמרו 2" הם ממש לא צחקו - הצמיג היה כל כך דק שהוא הזכיר לי את אופני ה-Becidan  בגימור הולוגרמה עליהם רכבתי באזור גיל בר-מצווה. בנוסף - הWildGrip'R מגיע בפרופיל מאד עגול עם גבשושיות שמנות למדי שפונות לכל הצדדים, שינוי דראסטי מהCrossMark השטוח עם גבשושיותיו הצנועות. שילוב התכונות הללו גרם לי לחשוש מאד מהמפגש הראשון שלי עם בריכת סלעים מדורדרת מהסוג שנפוץ מאד סביב באר-שבע.

העובי והצורה של הצמיג הטרידו אותי עד כדי כך שיצאתי לרכב עם מגינים במסלול שמורכב בעיקר משבילים נוחים. כמובן שסיפרתי לעצמי שזה כדי שאוכל "לדחוף את הצמיגים החדשים לקצה" מבלי לחשוש מנפילה אך ברור שהתגובה הראויה להצהרה כזו היא הנחת אצבע תחת העין ומשיכה כלפי מטה, אז לא אשלה את אצמי או אתכם בכך.

מה זו האבקה הלבנה הזו? אלוהים אדירים - אני הולך למות!

מיד עם הירידה לשטח, הצמיגים התחילו לעשות רושם חיובי: בקרקע מהודקת, בפודרה ובחצץ דק האחיזה הייתה מעולה ולמרות שקשה לי לומר בביטחון, אני חושב שהיה גם שיפור בגלגול. כל זה לא מפתיע בהתחשב בעובי הצמיגים ובזיזים השמנים שוודאי נעצו עצמם עמוק בקרקע הרכה. המבחן האמיתי היה כמובן טיפוס בקרקע הכוללת כמות נדיבה של סלעים חופשיים - גם שם הופתעתי לטובה וזכיתי לביצועים שלא נפלו מאלו של ה-Crossmark.

הפרופיל העגול של הWildGrip'R הפתיע לטובה דווקא כשפישלתי: בזמן סטיות מהנתיב, הטיות לא מכוונות של הכידון ובכל אותן פעמים בהן הייתי בטוח שעוד רגע איאלץ לשלוח רגל להציל את עצמי הצמיג פתאום נתפס היטב בקרקע ונתן לי הזדמנות אחרונה לתקן את הטעות. זה היה שינוי מרענן למול הCrossmark המלבני שנטה לוותר מיד אחרי שחרגתי מה"פינה" שלו.

בניגוד ל-Crossmark בעל החתך השטוח למדי, שמתיישב על האבנים, משטח אותם כמו זחל של טנק וכאילו אומר "חבר'ה, אני כאן, אל תזוזו עד שאני עובר", הWildGrip'R הצר והעגול מלטף את הסלעים תוך היאחזות בשיניים בסלעים הבולטים יותר. התוצאה היא גלגול זריז בזמן שהאחיזה טובה מספיק, אך כשהאחיזה נכשלת, במקום לייצר מפולת שלמה כמו ה-Crossmark הWildGrip'R נוטה לשגר למרחק אבנים בודדות. עוד לא החלטתי מה מהשניים עדיף.

חשוב לזכור שרובנו משווים ביצועים של צמיג חדש לביצועים של צמיג קודם, כשהאחרון שחוק עד כדי כך שיש להחליפו - התוצאה היא כמובן ביקורת מוטה לכיוון הצמיג החדש. עם זאת, אני חושב שאני יכול לומר בביטחון שה-WildGrip'R אינו נופל בביצועיו אל מול Crossmark  חדש ומספק לפחות את אותה רמת אחיזה בפרופיל דק וזריז יותר. נותר רק לראות את עמידות הצמיג, אך בהתחשב במחיר, גם אם יישחק במהירות גבוהה פי שניים מה-Crossmark , בהחלט מדובר בבחירה משתלמת.

לגבי נבואות הזעם של המכונאי שלי - בינתיים הצמיג טרם התפוצץ. אשתדל לעדכן כאן במידה וזה יקרה, אך במידה והעדכונים כאן ייפסקו במפתיע, אולי יהיה כדאי לשקול מחדש את רכישת הצמיג הזה...

הנזק:
זוג צמיגי Michelin WildGrip'R Advanced כולל משלוח - 213.8 ש"ח
התקנת הצמיגים - 100 ש"ח
4 מיכלי CO2 לניפוח (שיהיה) - 60 ש"ח